מאת נעם רותם Noam A. Rotem
מתוך מכתב גלוי ששלחתי אתמול בבוקר לשרת המשפטים:
נושא: פשעים נתעבים, שהם גם פיגוע קשה לתדמיתה ומעמדה של מדינת ישראל, חובה למצות את מלוא חומרת הדין
כבוד שרת המשפטים איילת שקד,
כבוד שרת המשפטים איילת שקד,
לאור פשעי הטרור היהודי (עצוב להגיד את זה, אך אלה הן העובדות), שמחתי לשמוע את הצהרות הגינוי, שלך, בנט, ראש הממשלה, שר הפנים ושר הביטחון. מעבר למילים חובה גם מעשים. טרור יהודי צריך לטפל בדיוק כמו בטרור איסלאמי, כולל הריסת בתי הטרוריסטים.
זה שנים, ועוד כשניהלת את דף הפייסבוק של ישראל שלי, ניתן היה לראות מספר לא מספיק מזערי של אנשים, שהתבטאו שמה בצורה גזענית כלפי ערבים ונוצרים. חובה להוקיע ולמגר את התופעה הזאת שנוגדת את רוח היהדות האמיתית, וכפי שהיא צריכה להיות, ולהגשים את עצמה, בתור אור לגויים.
נדרש כאן טיפול עומק, לחינוך לדמוקרטיה, וסובלנות יהודית-אוניברסלית לזולת ולגר, שחייב לבוא ממנהיגי ורבני הקהילה. זה, יחד עם עונשים כבדים, וסובלנות אפס למעשים וביטויי שנאה, זה המתכון למיגור התופעה הנתעבת ומאד מצערת הזאת.
תודה מראש לתשומת לב,
בכבוד רב,
נעם רותם
תל אביב-יפו
Having said that
חשוב לדעת ולזכור, שהחברה הפלסטינית ככלל, לא רק שלא מגנה את הטרור הערבי-פלסטיני נגד מדינת ישראל, אלא תומכת ומהללת אותה. חינוך לשנאה אנטישמית, והסתה לרצח, היא חלק מתעשיית ההסתה היומיומית של הרשות הפלסטינית וחמאס. רוצחי ישראלים ויהודים, הם גיבורי התרבות של החברה הערבית-הפלסטינית. רק לעיתים, רק לאחר לחץ מהמערב, ולרוב לא בשפה הערבית, נשמע מהם, מס שפתיים עמום כנגד הטרור האיסלמיסטי שלהם.
כבר עכשיו יש אנשי מדיה שחוזרים על המנטרה השקרית ״שגם להם יש קיצוניים וגם לנו יש קיצוניים״, כאילו זאת משוואה שווה -- אך לא כך הם הדברים. זוהי השוואה מוסרית פֶּרְוֶרְטִית, בין חברה חופשית ודמוקרטית (גם אם לא מושלמת) למשטר רודני ג'יהאדיסטי. זוהי משוואה זדונית.
ראיה אחת מרבים, לכך שזו אינה משוואה שווה, היא רשימת הנרצחים ע״י הטרור הפלסטיני-איסלמיסטי מאז ספטמבר 2000 (מאתר משרד החוץ):
1,269 people have been murdered by Palestinian terrorism since September 2000.
(Source: Israeli Foreign Ministry)
מסכימים? נא שתפו, תודה מראש, נעם
3 comments:
ידוע לכולי עלמא שא"י נועדה ליהודים. יתירה מזו הם טרחו כל הזמן להזכיר להם זאת. דבר זה לא נעלם גם
ממוסלמים, ומצוי בקוראן ביותר ממקום אחד. כך שלא היווה הפתעה לאף אחד.
בסן רמו ב-1920 הוחלט על מנדט על שני עברי הירדן למטרת הקמת הבית היהודי, במקביל לשניים אחרים - בסוריה
(צרפת) ועירק - ערביות.
לא חלפו שנתיים ובריטניה ניצלה את השפעתה בניגוד למצופה וניתקה את עבה"י המזרחי ומסרה אותו כסוזרן לוסאל
- עבדאללה החאשמי. יש לציין שלתפיסת ההסתדרות הציונית שטח זה היה נחוץ כרזרבה. כל השטח - מדברי ברובו -
היה כ-100.000 קמ"ר, פחות ממה שמקובל עבור עם בסדר גודל של העם היהודי.
זו היתה החלוקה הראשונה של הארץ.
היה מצופה שהיישוב הערבי בא"י המערבית ישא עיניו לאחיו מזרחה, וכל שטחה של זו - טריטוריה קטנה מאד
במושגים של מדינה - 26,000 קמ"ר ייועד למדינה העברית. אבל הבריטים , בפעם השנייה "הפרו" את המנדט שניתן
להם, אפשרו העצמת היישוב הערבי ע"י הגירה מסיבית מן האזור, ומנעו ככל שאפשר את העלייה העברית. יתירה מזו
מינו לתפקיד המופתי של ירושליים את החאג' אמין אל חוסייני שהיה ידוע בעוינותו הן למפעל הציוני (ולא פחות מכך
לאמיר עבדאללה).
אין ספק שהבריטים הקדיחו פה תבשיל מסוכן במיוחד, אולי כדי להנציח את שלטונם באזור.
נשים לב, במקום שתי מדינות ערביות קמו כאן שלוש, מבלי שלערביי א"י יהיה חלק בכך.
אלו סירבו למדינה רביעית (תכנית החלוקה - השנייה) וכשהכרזנו על עצמאות, פתחו יחד עם מדינות ערב במלחמה.
מי שמדבר על הנורמות הבינלאומיות, צריך לזכור שכשגרמניה פתחה במלחמה והפסידה, היא איבדה את הטריטוריה
המזרחית שלה והיתה צריכה לפנות את כל אזרחיה ולכנסם לשטחה היותר מצומצם.
זו נורמה קשה אך צודקת, היא מרתיעה תוקפנות ובכך חוסכת בחיי אדם.
כאן בשל לחץ בינלאומי לנורמה מרתיעה זו לא היה מקום, ולכן נפתחה סדרת מלחמות שאיש אינו רואה את סופה.
כל מי שמשתמש בטרמינולוגיה כוזבת אף הוא לא מקרב את הפתרון.
מה שקרה במלחמת ששת הימים, שנפתחה בנסיבות כאלה כך שלא ניתן היה הימנע ממנה, הוא ששטחים שנכבשו
ע"י ירדן במלחמת העצמאות, נכבשו חזרה. אם לזה קוראים כיבוש, הרי הכיבוש הירדני הוא כיבוש על אחת כמה
וכמה. איפה היה העולם אז?!
טרמינולוגיה מדויקת שכן יכולה לקדם פתרון היא שטחים מוחזקים, שמלכתחילה היתה כוונה להגיע לגביהם להסדר
עם ירדן, אך זו משכה את ידיה מהם ועד עתה לא נמצא "המבוגר האחראי".
שימוש במונחים מטעים מנציח את המצב.
כך השלשה פלשתינה-פלסטין-פלסטינים נועדה לקבע בתודעת העולם שכל א"י שייכת להם ולהוות בסיס למאבק
על כולה (בזה עוסק חמאס). נזכור שפלשתינה הוא כינוי שטנה שניתן עוד ע"י יוונים ונועד לנתק את הקשר בין עם
ישראל לארצו ומשם הושאל לערבים למטרת אדמיניסטרציה טריטוריאלית. אין לו אחיזה במסורת הערבית. יצוין, כי
לעמים יש שם עצמוני מתוך המסורת שלהם.
מונח נוסף מטעה הוא ה"כיבוש", כאילו היתה ישות עצמאית ונכבשה, ולא היא. ולכן זכותה של ישראל והיהודים אינה
פחותה מזו של הערבים, מה גם שעל פי הצ'רטר היו אמורים לקבל גם את עבה"י המזרחי.
כל מי שצריך לדעת יודע.
יתירה מזו, השטח המוחזק הוא זניח 6,000 קמ"ר בלבד, כאשר אפילו שטח כל א"י המערבית אינו מספיק!
וזה בהשוואה ל-13.000,000 קמ"ר שבידי הערבים.
כבר יותר מאחד שמעתי שזו הבעיה. "לא רוצים אותנו, כמו שלא רוצים אתכם"
נראה, שהאנטישמיות העולמית (האירופית בפרט) משתמשת בערביי א"י כשוט על היהודים, ומי שמשלה את עצמו
שיש כאן אהבת ערבים טועה.
משל למה הדבר דומה? לשני חתולים ששמו אותם בשק אחד וכשהם שורטים האחד את השני העולם זועק: תפסיקו
את האלימות! היש צביעות גדולה מזו?
יום אחד גם הערבים יבינו את זה, נראה שלא תחת ההנהגה הנוכחית, ואז יימצא גם הפתרון הטריטוריאלי הנכון
בשיתוף המרחב הענק שסביבנו.
אני מבחין שיש היום בישראל רספקט כלפי הערבי יותר מבכל מקום אחר בעולם המערבי. וזהו הבסיס לשלום אמיתי,
שלום לשמו.
אין לי וויכוח עם מה שכתבת (גם במכתב וגם בהערות), אבל אתה מתעלם מהבדל חשוב נוסף. הטרור הפלסטיני, מתועב ככל שיהיה, הוא חלק מהמאבק הצודק של העם הפלסטיני לחרות. זה שהמאבק צודק לא מצדיק כהוא זה טרור, אבל חשוב לזכור זאת. מצד שני, הטרור היהודי מונע ממניעים גזעניים ומופנה כלפי מיעוט נרדף.
Post a Comment