Friday, August 29, 2014

הסיסמאות הרדודות של השמאל: ״אידיאולוגיה לא מנצחים״ ו״שלום עושים עם אויבים״ -- תעמולה שמעצבת מציאות פיקטיבית

מאת נעם רותם     By Noam A. Rotem
את הסיסמה ״אידיאולוגיה לא מנצחים״ -- שומעים בזמן האחרון הרבה, גם במדיה וגם ממנהיגי המרכז-שמאל בארץ, ובגלל שהמיינסטרים מדיה בעיקרה מוטית למרכז-שמאל (קרי עבודה, תנועה, וכו׳), היא לא בודקת, לא את עצמה ולא את מנהיגי המרכז-שמאל בהקשר, לסיסמאות הללו, שהן אולי קליטות ונשמעות טוב, אך רדודות בפרספקטיבה היסטורית.

בעבר הקופירייטרים של השמאל המציאו את הסיסמה הרדודה, ״שלום עושים עם אויבים״ -- והרי זה בדיוק מה שאנגליה עשתה בתחילת מלחמת העולם השנייה, ובגלל אותו שלום כוזב, העולם קיבל מלחמת עולם איומה ונוראית, שבה נהרגו עשרות מיליונים, ושישה מיליון מבני עמינו.  ארה״ב לא קנתה את סיסמת השווא הזאת, והכניעה לחלוטין בסופו של דבר, גם את האויב הנאצי הצורר וגם את המשטר הקיסרי האכזרי של יפן של אותה תקופה.

עכשיו הם משווקים עוד סיסמה רדודה: ״אידאולוגיה לא מנצחים״ ושוב לפי אותה דוגמה, ויש עוד רבות בהיסטוריה, ארה״ב הכניעה את האידאולוגיה הנאצית ומיגרה אותה, כמו גם את האידאולוגיה המלחמתית של קיסרות יפן, של מלחמת העולם השנייה. כמו כן, ארה״ב בסופו של דבר, גם הכניעה את האידיאולוגיה הטוטליטרית של ברה״מ, עם סיום המלחמה קרה בשנת 1989, כשחופש, ושוק חופשי, ניצחו את הרודנות הקומוניסטית.

חשוב לענות לסיסמאות האלו, ולא לתת להן להיאמר שוב ושוב ללא מענה. כי אחרת הן יוצרות מציאות פיקטיבית שפוגעת בביטחוננו, ואף בעצם קיומינו - כפי שהיה בזמן האינטיפדה ה-2 כשהשמאל והמדיה ניסו ליצור מציאות שכאילו אי אפשר לנצח את הטרור בפעולה צבאית. מזל שאריאל שרון ידע אחרת, ולא נכנע למשטרת החשיבה של המיינסטרים מדיה. 

לא רק שהכנעת הטרור האיסלאמי הרדיקלי המופעלת כנגד מדינת ישראל היא חובה קיומית -- זוהי גם חובה מוסרית. בדיוק כפי שהכנעת גרמניה הנאצית, והקיסרות היפנית עם סיום מלחמת העולם השנייה היו ניצחונות מוסריים. ויותר מזה, פשרה עם רשויות הטרור, מעודדת טרור,ונותנת לגיטימטיזציה לטרור, וזוהי פשיטת רגל מוסרית של השמאל, מרכז-שמאל והמיינסטרים מדיה.


משהו אחר:
יש לומר שאני תומך באיך שבנימין נתניהו, משה יעלון ובני גנץ, הנהיגו את המערכה הנוכחית, וניווטו אותה בסביבה דיפלומטית בינלאומית לא פשוטה. חוץ מדבר אחד שעשו לטעמי, טעות חמורה -- היה צריך מהתחלה לפנות את תושבי עוטף עזה עד סוף המלחמה, מבלי לדאוג לאיך זה נראה לאויב הרצחני. כשזה מגיע לחיי אדם, לא משחקים משחקי מראית עין (כפי שכתוב במקורות שלנו: ושְׁמַרְתֶּם  לְנַפְשֹׁתֵיכֶם). בסופו של דברת חמאס הוכה קשות ולא השיג אף אחת מדרישותיו, עזה חזרה לפחות 10 שנים אחורה, וגם האויב יודע את זה.